הבחירה בניתוח ברגע הנכון 

שנים של דיאטות

והוצאות כספיות

אדירות...

שנים של עולה יורדת

שמחה

עצובה...

שנים של אגירת

בגדים

בכל המידות

הגוונים

המרקמים

הצבעים...

כי תמיד

ישנה

התקווה

שאצליח

להיכנס

למידה 40...42...

44 ואני בשמיים...

שנים של כל כך

הרבה

ניסיונות

כמיהות

רצונות

חלומות...

לאכול הכול

מהכול

ולהיות רזה...

וישנה התמונה

שעולה

בכל פעם

שהייתה הכמיהה...

אני נכנסת

לשירותים

משילה מעלי

את התחפושת

שעוטפת

אותי

בדיוק כמו התחפושת

בפורים

של הדוב...

פשוט פותחת

את הרוכסן

ויוצאת משם

דקיקה

רזה

בדיוק כמו

שאני

רוצה...

אך זו

נשארה

תמונה

כמיהה...

ואני עטופה

בכל השכבות

כשמנה...

במקביל לסחרור

הדיאטות

נמצאת בהתפתחות

אישית...

צועדת צעדי

בדרך הרוח

לומדת

מתפתחת

ומתנקה...

בכל פעם

בתהליך או טיפול

אחר

צוללת פנימה

אל מעמקיי

הנשמה...

זה לא הגוף

הפיזי

השמן האחר...

זה משהו

שהוא מעבר...

והצלילה פנימה

לא תמיד

קלה...

היא נוגעת

בכל כאב

בכל טראומה

בכל אמונה

מגבילה...

ואני מתמסרת

ואני מוכנה

לנקות

ולהשיל

את השכבה

הזו

הפנימית

המיותרת...

העבודה הזו

לא קלה

לא פשוטה

ולוקחת את

הזמן שלה...

עבודה פנימית

מבפנים

בפנים...

ומבחוץ...

בסחרור הירידה

במשקל

ישנה ההשלה הפנימית

וישנה ההשלה החיצונית...

התהליך ממשיך

ומתעצם

מבפנים

מבחוץ הכול

קורה

הפוך...

אין השלה

יש רק הוספה...

המשקל עולה

ככל שאני

מתעצמת

מבפנים...

הפנים שלי

מתנקה

עובר

מהפך

שינוי...

השלתי כל כך

הרבה

אמונות...נדרים

שלא תמכו

ושרתו אותי...

חוויות שהיו

בתוכי

ולא אפשרו לי

צמיחה

והתמסרות

קיבלו עכשיו

משאבים

להתמודדות...

לאט לאט

עמוד השידרה שלי

התיישר

התחזק

והתעצם לו

ואפשר

לכל האיברים

למצוא את

מקומם

הראוי

ולהשמיע

את קולם...

המסע של

קילוף כל

השכבות

הפנימיות

ארך זמן

לא פשוט

לא קל...

למדתי ממנו

המון

ינקתי אותו

נשמתי אותו

והבאתי

לעצמי

ריפוי...

גם אם הוא

לא היה

שלם

הוא היה

ואיפשר

לתובנות והבנות

חדשות

להופיע

ולתת ביטוי

לאני האמיתי

שלי

לאני עצמי...

זה איפשר

לעבור

דרך

פחדים

שניהלו אותי

לעמוד מולם

לשחרר אותם

להיפרד

ולהתחבר

לאני

ללב...

מתוך אותה עוצמה

מתוך אותו

הכוח

עלתה ההחלטה

לבחור

להיות רזה

בדרך

של ניתוח

לקיצור קיבה...

זה לא בא

מהשכל

ולא מהמחשבה

של מה זה

אומר

ואיך זה מרגיש...

זו הייתה

החלטה

מבפנים

ממקום עמוק

עמוק

בתוכי...

הבחירה הזו

הגיעה

ממקום

של הבשלה

ומוכנות

למה שיבוא

אחר כך...

שכן הניתוח

הוא ניתוח

וזהו אינו קסם...